קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים
אלול תש"ע | ספטמבר 2010
האוניברסיטה העברית בירושלים  |  צור קשר  |  ארכיון
ישראל וירושלים בשנת 2048 – המצוי או הרצוי?
חדשות
פרופ' אילון לינדנשטראוס מהמכון למתמטיקה זכה במדליית פילדס למתמטיקה לשנת 2010
נחתם הסכם סינוף בין האוניברסיטה, הדסה ושירותי בריאות כללית
האוניברסיטה נבחרה לתכנית מצוינות מחקרית בסינגפור
האוניברסיטה העברית - מקום טוב לעבוד בו
במחקר
זוהה הגֶן האחראי לרגישות לכאב
רוצים להגדיל את הזיכרון במחשב? לכו לעץ הצפצפה
GPS גם לניטור מבקרים במרחבים ציבוריים
יומן אירועים
המחלקה לדוברות זכתה בציון לשבח בתחרות "האריה השואג" של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור
שני חתני פרס נובל לכלכלה השתתפו ב"בית ספר קיץ לכלכלה" במכון ללימודים מתקדמים
בני נוער משדרות השתתפו במחנה קיץ מדעי באוניברסיטה
פרויקט "יום פתוח על גלגלים" יצא לדרך - התחנה הראשונה: קריית גת
זווית אישית
שיחה אישית עם פרופ' עידית תשובה-גולדברג
זרקור על יחידה
היי טק בארכאולוגיה
העלאות
מינויים חדשים
זר ברכות
קהילה
ספרים
בוגרים
לזכרם
 
עקבו אחרינו: YouTube twitter Facebook
זוהה הגֶן האחראי לרגישות לכאב

פרופ' אריאל דרבסי (מימין) ופרופ' מרשל דבור

סובלים מכאבים כרוניים? תלו את האשמה בגֶנים שלכם. קבוצת מדענים בין-לאומית בראשותו של פרופ' אריאל דרבסי בשיתוף פרופ' מרשל דבור, שניהם מהמכון למדעי החיים, הצליחה בפעם הראשונה לזהות גֶן שקובע את רגישותם של אנשים לפתח כאב כרוני לאחר פגיעה עצבית. גילוי הגֶן הוא פריצת דרך חשובה שעשויה לסלול את הדרך לפיתוח טיפולים טובים יותר נגד כאב ויתרום להבנה טובה יותר של הגורמים האחראים לכאב כרוני בבני אדם.

כ-20% מהאוכלוסייה סובלים מכאבים כרוניים. גם כאשר הגורם לכאב דומה, כמו במקרה של פציעה או ניתוח, רק חלק מהאנשים סובל מכאב כרוני, ואחרים לא. עד כה המנגנונים הביולוגיים האחראים להבדלים בתגובות האנשים לכאב לא היו ידועים.

פרופ' דרבסי ופרופ' דבור מצאו במחקריהם כי קיימת סבירות גבוהה שהגֶן האחראי לתחושת הכאב בעכברים נמצא באזור מסוים בתוך כרומוזום מס' 15. במאמר שפורסם זה לא כבר בכתב העת Genome Research מתארים פרופ' דרבסי, פרופ' דבור ושותפיהם מחו"ל את תהליך זיהוי הגֶן.

בשלב הראשון, בעזרת גישות מתקדמות למיפוי גנים, צמצמו החוקרים את הטווח הרלוונטי להימצאותו של הגֶן לאזור הכולל כ-150 גנים בלבד מתוך כ-20,000 גֶנים הקיימים בגנום האנושי. מתוך שימוש בגישות ביו-אינפורמטיות וניתוח של ביטוי גנים בתאי עצב, הצליחו החוקרים לזהות את הקשר בין הגֶן Cacgn2 לתחושת הכאב הכרוני בעכברים. בשלב הבא בחנו החוקרים את ההתנהגות והמאפיינים האלקטרו-פיזיולוגיים של עכברים שבהם הגֶן Cacgn2 אינו מתפקד, ומצאו הוכחה חד-משמעית לתפקידו של גֶן זה בהקשר של כאב כרוני.

בשלב הבא של המחקר בדקו החוקרים את הקשר של אותו הגֶן לתחושת הכאב הכרוני גם אצל בני אדם. במחקר שנעשה בקרב חולות סרטן שעברו כריתת שד מצאו החוקרים כי מקצתן פיתחו כאב כרוני הנמשך חצי שנה ויותר לאחר הניתוח, לעומת נשים אחרות שאצלן הכאב לאחר הניתוח חלף לאחר שבועות ספורים. גם במקרה זה נמצא הגֶן Cacgn2 אחראי במידה מסוימת להבדלים בכאב הכרוני בין הנשים.
החוקרים ציינו כי התוצאות שהתקבלו עד כה מעודדות למרות שיש צורך במחקרים רבים נוספים לפני שתוצאות אלו יוכלו להיות מיושמות.

חזרה למהדורה המלאה

קו ברשת - ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים
עורכת אחראית: אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה   |   עורך ומפיק: אמיר בר-קול
בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים   |   טלפון: 02-5882812   |   פקס: 02-5880058
דוא"ל: amirbark@savion.huji.ac.il