קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים
אלול תש"ע | ספטמבר 2010
האוניברסיטה העברית בירושלים  |  צור קשר  |  ארכיון
ישראל וירושלים בשנת 2048 – המצוי או הרצוי?
חדשות
פרופ' אילון לינדנשטראוס מהמכון למתמטיקה זכה במדליית פילדס למתמטיקה לשנת 2010
נחתם הסכם סינוף בין האוניברסיטה, הדסה ושירותי בריאות כללית
האוניברסיטה נבחרה לתכנית מצוינות מחקרית בסינגפור
האוניברסיטה העברית - מקום טוב לעבוד בו
במחקר
זוהה הגֶן האחראי לרגישות לכאב
רוצים להגדיל את הזיכרון במחשב? לכו לעץ הצפצפה
GPS גם לניטור מבקרים במרחבים ציבוריים
יומן אירועים
המחלקה לדוברות זכתה בציון לשבח בתחרות "האריה השואג" של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור
שני חתני פרס נובל לכלכלה השתתפו ב"בית ספר קיץ לכלכלה" במכון ללימודים מתקדמים
בני נוער משדרות השתתפו במחנה קיץ מדעי באוניברסיטה
פרויקט "יום פתוח על גלגלים" יצא לדרך - התחנה הראשונה: קריית גת
זווית אישית
שיחה אישית עם פרופ' עידית תשובה-גולדברג
זרקור על יחידה
היי טק בארכאולוגיה
העלאות
מינויים חדשים
זר ברכות
קהילה
ספרים
בוגרים
לזכרם
 
עקבו אחרינו: YouTube twitter Facebook
רוצים להגדיל את הזיכרון במחשב? לכו לעץ הצפצפה

פרופ' דני פורת

ההתפתחות המואצת של הטכנולוגיה משאירה את המחשבים הישנים מאחור. בעשורים האחרונים מוכפל מספר הטרנזיסטורים (הרכיבים המבצעים פעולות לוגיות) על מעבד המחשב בכל שנה. מגמה זו משקפת את קצב מזעורם ודחיסתם של הטרנזיסטורים על גבי שטחו של המעבד אך גם את תהליך הייצור שהופך מורכב יותר ויקר משנה לשנה. החוקרים פרופ' דני פורת ותלמיד המחקר יזהר מדאלסי מהמכון לכימיה גילו שיטה חדשה שעשויה להוזיל בשיעור ניכר את עלויות המזעור ולהגדיל את שטח הזיכרון המנוצל, באמצעות שימוש בחלבון המופק מעץ הצפצפה.

שיטת ייצור הטרנזיסטורים הסטנדרטית בנויה על טכנולוגיה יקרה מאוד הדורשת דיוק רב והיא מוגבלת מבחינה פיזיקלית. פרופ' דני פורת ותלמיד המחקר יזהר מדאלסי מהמחלקה לכימיה פיזיקלית הצליחו להדגים שימוש ביחידה המשלבת יכולת זיכרון של מחשב עם יכולת לבצע פעולה לוגית בחלקיק זעיר המחובר למרכזו של חלבון טבעתי שהופק במקור מעצי צפצפה. למערכת שפיתחו פוטנציאל להשתלב במערך זיכרון צפוף בשבבי מחשבים ובכך להגדיל את שטח הזיכרון המנוצל בהתקני זיכרון. "המשמעות של שימוש עתידי במערכות כאלה היא שהזיכרון של המחשב יהיה צפוף פי אלף", אומר פרופ' פורת. "אם נבנה מערך של יחידות מסוג זה נוכל להכניס יותר זיכרון בשטח נתון".

החוקרים השתמשו בחלבונים בקוטר עשרה ננומטרים שפותחו והותאמו לתפקוד כיחידות זיכרון וחישוב במעבדתו של פרופ' עודד שוסיוב במסגרת עבודת הדוקטור של ד"ר ארנון היימן מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה' סמית. חלבונים אלו קיימים באופן טבעי בעצי הצפצפה ועמידים בצורה יוצאת דופן לתנאי סביבה קיצוניים.

לצורך בניית התקנים ננואלקטרוניים עברו החלבונים מוטציה מכוונת המאפשרת להם להיצמד למשטחים שונים ולחבר ננו-חלקיק בתוכם. ניסויים שנערכו במעבדה הוכיחו כי ייצור מערכים מסודרים של חלבונים מסוג זה אפשרי. "לשימוש בחלבונים אלו יתרונות על פני התקני הזיכרון שבהם עושים שימוש כיום במעבדי מחשבים", מסביר פרופ' שוסיוב. "יתרונן העיקרי של מולקולות החלבונים הוא גודלן הזעיר, הקטן במידה ניכרת מגודלם של התקני הזיכרון שנמצאים היום בשימוש במעבדי מחשבים, ויכולת ההתארגנות העצמית שלהן למערכים מסודרים".

חזרה למהדורה המלאה

קו ברשת - ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים
עורכת אחראית: אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה   |   עורך ומפיק: אמיר בר-קול
בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים   |   טלפון: 02-5882812   |   פקס: 02-5880058
דוא"ל: amirbark@savion.huji.ac.il