קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים
חשוון תשע"ב - נובמבר 2011
האוניברסיטה העברית בירושלים  |  צור קשר  |  ארכיון
איינשטיין בעזה: מאות משתתפים באירוע חגיגי לציון פתיחת שנת הלימודים האקדמית
חדשות
23,000 סטודנטים החלו את שנת הלימודים האקדמית באוניברסיטה
שמונה חוקרים מהאוניברסיטה העברית זכו במענקי מחקר מהאיחוד האירופי בסך כולל של כ-12 מיליון אירו
משרד האדריכלים הבריטי הנודע פוסטר ושות נבחר לתכנן את הבניין החדש של מרכז אדמונד ולילי ספרא למדעי המוח (ELSC)
במחקר
היקום מתרחב, ומהר: פרופסור אבישי דקל על התגלית שהעניקה לחוקריה את פרס נובל לפיזיקה
מחקר: הסיכוי שאח צעיר לילד עם אוטיזם יאובחן גם הוא עם ההפרעה גבוה לפחות פי שניים עד שישה ממה שסברו בעבר
"אני לא ממש זוכר" אינו שווה ל"אני זוכר שלא!"
האוניברסיטה והעולם
משלחת בראשות מנכ"ל האוניברסיטה נסעה לגרמניה לכנס בנושא שיתוף פעולה אדמניסטרטיבי
סמינר מקוון איחד תלמידים ובוגרים מרחבי העולם של הפקולטה למדעי החקלאות
הסינים באים: כנס ראשון מסוגו בפיזיקה, בשיתוף חוקרים מסין ומישראל, יתקיים במכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה העברית
משלחת סטודנטים ממעבדת היזמות של אוניברסיטת IE במדריד התארחה בבית הספר למנהל עסקים
הקורס הגדול ביותר בעולם ללימודי שפת המליאלם מתקיים באוניברסיטה העברית
בקהילת האוניברסיטה
פרויקט להעצמה נשית במדעים פותח את שנתו השנייה ושובר בדרך סטריאוטיפים
300 ספרים נאספו למען הספרייה בעין הוד שנשרפה באסון הכרמל
זווית אישית
תולדות האנושות - הגירסה המקוצרת
סטודנטית על המשמר
יחידה אחת
קבוצת כישורים: מכשירה את כיתות הלימוד למאה ה-21
יומן אירועים
שוברים את שיא גינס בליל המדענים
כאן לא מעשנים
טבע ואמנות בגן הבוטני
גמלאים
גמלאי האוניברסיטה קופצים לביקור
העלאות ומינויים
מינויים חדשים
זר ברכות
לזכרם
 
עקבו אחרינו: YouTube twitter Facebook
תולדות האנושות - הגירסה המקוצרת

ד"ר יובל נח הררי

כאשר ד"ר יובל נח הררי מהחוג להיסטוריה סיים בתחילת העשור הקודם לכתוב את עבודת הדוקטורט שלו באוניברסיטת אוקספורד על זיכרונות מלחמה, הוא עדיין לא ידע לאן מועדות פניו. אחרי שלוש שנים קרירות באי הבריטי החליט לחזור לישראל אך טרם גיבש דעה אם לפנות לקריירה אקדמית. יד המקרה זימנה תפנית בעלילה: באותה עת נפתחה באוניברסיטה העברית תכנית חדשנית וראשונה מסוגה בישראל ללימודי היסטוריה עולמית. "הרעיון לתמצת בקורס אחד את כל ההיסטוריה האנושית נראה אז כה מופרך ולא רציני שמעטים קפצו על האפשרות ללמד בו", מספר הררי. "באוניברסיטה חיפשו חוקרים צעירים שלא יוכלו להרשות לעצמם להיות בררנים. כך הגיעו אלי והציעו לי להיות אחד מעשרת המרצים של הקורס, והחלטתי ללכת על זה".

 

פחות מעשור עבר מאז, ומה שהחל עבור הררי בהנחיה של קורס ניסיוני ומגלומני הפך לפני חודשים מעטים לרב-מכר פרי עטו בשם "קיצור תולדות האנושות" (הוצאת דביר). מדובר בסקירה של ההיסטוריה האנושית ב-400 עמודים, או כפי שהגדיר זאת מבקר הספרות של עיתון 'הארץ': "ארוחת שחיתות רב-תחומית של היסטוריה, ביולוגיה, פסיכולוגיה, כלכלה, חקלאות ומדע, המצטרפים לדיוקן עצמי של החיה האנושית". הניסיון השאפתני לדחוס מאות אלפי שנים של קיום אנושי לספר אחד הוכתר בהצלחה, לפחות בעיני אלפי האנשים שקראו בעניין מדוע גילוי האש תרם להתפתחות המוח ואיך הפכה המהפכה המדעית את אירופה ליבשת המובילה.

 

בתור מי שהתמחה בתחום צר של היסטוריה צבאית בימי הביניים, כיצד התמודדת עם המשימה לדחוס בקצת יותר מעשרה שיעורים את כל תולדות האנושות מעליית הניאנדרתליים עד ימינו?

 

"זו בהחלט הייתה משימה קשה. כמו עורכי חדשות שבוררים מתוך מאות התרחשויות את האירועים המרכזיים שיופיעו במהדורה, כך גם אנחנו, מרצי הקורס, ישבנו ושברנו את הראש אילו אירועים להכניס לתכנית הלימודים ואילו להשאיר בחוץ. בשנים הראשונות הקורס עוד לא היה מגובש דיו ואני מודה שלא באמת הבנתי לעומק את כל הנושאים שעליהם דיברתי. אולם, עם הזמן הבנתי שכמו שצלם חרקים צריך לעשות סוויץ' בראש ולהחליף עדשה על מנת לצלם תמונות נוף, כך גם אני צריך לשנות את האופן שבו אני ניגש להיסטוריה. ברגע שהצלחתי לבצע את הסוויץ' הזה, ההתמודדות הפכה עבורי קלה יותר ואני חושב שגם הקורס הפך ברור ומעניין יותר".

 

"חשוב לי לציין שהתחום של היסטוריה עולמית, אשר נהיה פופולרי מאוד בשנים האחרונות בשל הפיכת העולם לכפר גלובלי, לא בא להחליף את חקר ההיסטוריה המסורתי שמתמקד בתקופה ובאזור מצומצמים. מדובר בתחום משלים שאמור לספק את תמונת היער הכללית לפני שמתחילים להכיר כל עץ בנפרד".

 

מה הניע אותך להפוך את הקורס לספר?

 

"הטריגר לכתיבת הספר היו התלמידים שלי. במהלך השנים הם ביקשו ממני להפנות אותם לחומרים בכתב כדי שיוכלו להתכונן למבחן, אך כל הספרים שעסקו בתחום היו ספרים עבי כרס באנגלית, ולכן לפני שנתיים החלטתי להעלות את מערכי השיעור לאתר האינטרנט של הקורס. לאחר שערכתי ושיפרתי אותם הבנתי שזו כבר בעצם טיוטה של ספר. נדרשה ממני לאחר מכן עוד שנה של עבודת שיפוץ עד שהצעתי את הספר להוצאות ספרים ולמזלי בהוצאת דביר התלהבו מהרעיון והסכימו לפרסם אותו".

 

הספר מתמקד בשלושה אירועים: המהפכה הלשונית, המהפכה החקלאית והמהפכה המדעית. מדוע בחרת לשים דגש דווקא על אירועים אלו ולא על אירועים אחרים כמו הופעת הנצרות?

 

"אני סבור שבניגוד למהפכות אחרות שהתרחשו משחר ההיסטוריה, שלוש המהפכות הללו לא השפיעו רק על אזורים ספציפיים אלא הן היו גלובליות במהותן ולכן חשיבותן הייתה כה רבה. אם ניקח לדוגמה את הופעת הנצרות, עד תחילת המאה ה-16 הדת הזו השפיעה בעיקר על אגן הים התיכון. הנצרות הייתה צריכה את המהפכה המדעית שאפשרה את היווצרות האימפריאליזם כדי להתפשט ברחבי העולם ולהפוך לגורם בעל השפעה נרחבת".

 

אתה עורך בספר השוואה מרתקת בין חוקי חמורבי של האימפריה הבבלית מ-1776 לפנה"ס לחוקה האמריקאית מ-1776, וטוען שאף על פי ששני המסמכים מנוגדים לחלוטין, שניהם מתיימרים להתוות "עקרונות אוניברסליים ונצחיים של צדק". אפשר להבין מהשוואה זו שאתה חושב שמערכות ערכים ומסגרות תרבותיות אינן מחוברות לשום תוקף אובייקטיבי ומתקיימות רק בדמיונם של המאמינים. אילו תגובות קיבלת לטענה חריפה זו?

 

"הרבה מהתגובות שקיבלתי לספר אכן נגעו בנקודה זו. אנשים שאלו אותי: 'אם אין באמת עקרונות אוניברסליים ונצחיים של צדק וכל הסדר החברתי נמצא בעצם רק בדמיון שלנו ומתחיל בראש שלנו, אז למה בכלל לציית לחוקים ולעשות מילואים ולשלם מסים?'. זו שאלה אמיתית וקשה, אבל זה בדיוק הרעיון שעומד מאחורי הספר – לערער את הביטחון המופרז שלנו שאנחנו יודעים מה טוב ומה רע ומה נכון ומה לא נכון. המטרה הבסיסית של הספר ובעצם של כל לימודי ההיסטוריה היא להראות לאנשים שהמסגרת שבה הם חיים אינה מובנת מאליה, וגם לא חייבת להיות כך, ושמרבית הסיכויים שבעבר דברים התנהלו אחרת".

 

מה תורמת התובנה הזו?

 

"בעיניי, ההבנה שהדברים לא באמת מובנים מאליהם נותנת המון חופש כי פתאום אתה מבין שאופק האפשרויות שעומד בפניך הוא הרבה יותר רחב ממה שהיה נדמה לך במבט ראשון. אתה מבין שגם אם היום מקובל להאמין ב-X אז בעצם יש עוד המון אפשרויות אחרות, כי X הוא לא המצב האפשרי היחידי אלא רק תוצר מקרי של תהליך היסטורי. לכן כל תנועת שחרור בהיסטוריה, בין אם היא תנועת שחרור מעמדית, אתנית או מגדרית, מתחילה בכתיבה מחדש של ההיסטוריה כדי להראות לאנשים שאפשר לשנות את היחס הנוכחי לשחורים, לנשים או להומוסקסואלים, משום שהיחס הנוכחי לא תמיד היה כך ולא ירד מהשמיים. לדעתי, זו אחת המטרות העיקריות של לימודי ההיסטוריה בפרט ושל מדעי הרוח בכלל – לא לנסות להגיע להסבר ממצה על האופן שבו עובד העולם במטרה לבנות תחזית בנוגע לעתיד, אלא דווקא ההפך. מדעי הרוח באים להרחיב את האופקים ולהראות שהעתיד פתוח בפנינו וטומן בחובו המון אפשרויות".

 

כיצד הגיבו חבריך באקדמיה לספר?

"כמעט כל התגובות שקיבלתי היו תומכות מאוד, אף על פי שבמונחים אקדמיים מדובר בספר שלוקח סוגיות מורכבות שנכתבו עליהן הררי ספרים ומחקרים ומציג אותן בפשטנות. אני מכבד מאוד את השיח הפנימי של חוקרים שממנו יוצאים המחקרים המדעיים, אבל באותה נשימה אני מאמין שכל תחום מחקר שאינו חושף את עצמו גם לציבור הרחב זה פספוס עצום".

חזרה למהדורה המלאה

קו ברשת - ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים
עורכת אחראית: אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה   |   עורך ומפיק: אמיר בר-קול
בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים   |   טלפון: 02-5882812   |   פקס: 02-5880058
דוא"ל: amirbark@savion.huji.ac.il