רבים מאמינים שכדי שישראלים יפתחו חברויות אמיצות ושיתופי פעולה פוריים עם שכניהם ממדינות ערב יש צורך בוועידות בין-לאומיות, טיוטות של הסכמים ומפגשים בארבע עיניים בין מנהיגי מדינות. אולם מתברר שמזרח תיכון חדש יכול להתחיל לפעמים בעגבנייה. ועוד באחת עם וירוס.   

פרופ' חנוך זוסנק הצטרף כחוקר לאוניברסיטה העברית לפני 25 שנה. לאחר לימודים לתואר שלישי במחלקה לכימיה ביולוגית בירושלים ופוסט-דוקטורט במכון מחקר בניו יורק בתחום מחלות הנפש של בני האדם, נחת זוסנק בשנת 1985 דווקא בפקולטה לחקלאות, שם חיפשו חוקר בעל ידע בביולוגיה מולקולרית.

פרופ' זוסנק החל לחקור וירוס שהועבר בידי חרק בשם כנימת עש הטבק ותקף גידולי עגבניות מסביב לעולם. הווירוס הטורדני לא פסח על מצרים, שם ניסו חוקרים בעלי שם למצוא דרך למגרו. בסוף שנות התשעים שידך חוקר מאוניברסיטת ויסקונסין בין שני הצדדים ובעזרת מימון של משרד החוץ האמריקני החל זוסנק לשתף פעולה עם החוקרים המצרים ואף ביקר במכון המחקר של משרד החקלאות המצרי בקהיר. בתוך זמן קצר התרחב שיתוף הפעולה ולקבוצת המחקר הצטרפו חוקרים מירדן, מהרשות הפלסטינית, מתוניסיה, ממרוקו וממדינות ערביות אחרות שפרופ' זוסנק מעדיף לא לנקוב בשמן כדי לא לסכן את החוקרים. בהובלתו חוקרת הקבוצה וירוסים התוקפים ירקות, עצי פרי ודגנים, במטרה לפתח גידולים עמידים.

"יותר מעשור אנחנו משתפים פעולה ואין לנו כוונה להפסיק בעתיד הקרוב", מספר פרופ' זוסנק. "יש לנו בקנה מחקרים נוספים שאנחנו רוצים להוציא אל הפועל וגם צברנו מוניטין בין-לאומי בתור קבוצת מחקר, כך שנמשיך לחקור במלוא המרץ". צוות החוקרים ותלמידיהם נפגש מדי שנה לפגישות עבודה באזור. עד כה ערך הצוות מפגשים במצרים, ירדן, מרוקו וגם בפקולטה לחקלאות ברחובות. בנוסף, תלמידיו של פרופ' זוסנק ערכו מחקרים משותפים עם תלמידים ירדנים,  מצרים,  מרוקאים ופלסטינים ואף זכה לביקורי גומלין ברחובות.

לדברי זוסנק, גם בתקופות של מתיחות פוליטית שיתוף הפעולה בין הצדדים לא עלה על שרטון.  "אנחנו מתווכחים על פוליטיקה, אבל זה אף פעם לא הגיע לתגרה של ממש כי אנחנו מכבדים זה את זה. הידידות בינינו מיתנה את כולנו. הם למדו מהיכרותם עמי שהישראלים לא אוכלי אדם, וגם אני למדתי שהדעות של ערבים רבים מתונות יותר מהמדיניות של ממשלותיהם. גם בשנים קשות כמו בתקופת האינתיפאדה השנייה המשכנו לעבוד יחדיו במעבדתו של הפרטנר האמריקני באוניברסיטת ויסקונסין".

עם זאת, שיתוף הפעולה בין הצדדים עומד לא פעם בפני מכשולים. "לאחרונה מופעלים לא מעט לחצים מגורמים שונים בארצות ערב להפסיק את שיתוף הפעולה של החוקרים הערבים איתי", הוא מספר. "בירדן לדוגמה, למרות הסכם השלום בין המדינות, הערימו קשיים על החוקר שמשתתף בפרויקט ודרשו ממנו להוכיח שהכספים שהוא מקבל למחקרו הגיעו מארה"ב ולא מישראל. גם במצרים ובארצות אחרות החוקרים נאלצים להצניע את הקשרים עמנו פן יבולע להם".

על אף הקשיים הנקרים בדרך, פרופ' זוסנק ועמיתיו מארצות ערב כבר מתכננים את משימתם הבאה: פיתוח ערכות לזיהוי וירוסים העלולים להיות מופצים בזדון, תחת הכותרת טרוריזם חקלאי, ואשר מסוגלים להשמיד מספר רב של גידולים חקלאיים במזרח התיכון ובעולם כולו.  "שיתוף הפעולה שלי עם החוקרים הערבים אינו נובע מאג'נדה פוליטית אלא מתוך עניין אקדמי", הוא מדגיש, "אבל ברור לי שבפעילות המשותפת שלנו קיים מסר פוליטי של אחווה, ולמרות שאנחנו לא מתיימרים לשנות את הפנים של המזרח התיכון אין ספק שקיימת תחושה של תרומה קטנה לשלום".

חזרה למהדורה המלאה