קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים
אלול תש"ע | ספטמבר 2010
האוניברסיטה העברית בירושלים  |  צור קשר  |  ארכיון
ישראל וירושלים בשנת 2048 – המצוי או הרצוי?
חדשות
פרופ' אילון לינדנשטראוס מהמכון למתמטיקה זכה במדליית פילדס למתמטיקה לשנת 2010
נחתם הסכם סינוף בין האוניברסיטה, הדסה ושירותי בריאות כללית
האוניברסיטה נבחרה לתכנית מצוינות מחקרית בסינגפור
האוניברסיטה העברית - מקום טוב לעבוד בו
במחקר
זוהה הגֶן האחראי לרגישות לכאב
רוצים להגדיל את הזיכרון במחשב? לכו לעץ הצפצפה
GPS גם לניטור מבקרים במרחבים ציבוריים
יומן אירועים
המחלקה לדוברות זכתה בציון לשבח בתחרות "האריה השואג" של האיגוד הישראלי ליחסי ציבור
שני חתני פרס נובל לכלכלה השתתפו ב"בית ספר קיץ לכלכלה" במכון ללימודים מתקדמים
בני נוער משדרות השתתפו במחנה קיץ מדעי באוניברסיטה
פרויקט "יום פתוח על גלגלים" יצא לדרך - התחנה הראשונה: קריית גת
זווית אישית
שיחה אישית עם פרופ' עידית תשובה-גולדברג
זרקור על יחידה
היי טק בארכאולוגיה
העלאות
מינויים חדשים
זר ברכות
קהילה
ספרים
בוגרים
לזכרם
 
עקבו אחרינו: YouTube twitter Facebook
שיחה אישית עם פרופ' עידית תשובה-גולדברג

פרופ' עידית תשובה

אל המכון לכימיה הגיעה עידית תשובה-גולדברג לאחר פוסט-דוקטורט במכון הטכנולוגי במסצ'וסטס ( .(MIT"היה לי ברור שאחזור לארץ אחרי הפוסט, השאלה הייתה רק לאן. לשמחתי קיבלתי מקום באוניברסיטה העברית", מספרת עידית שהצטרפה בשנת 2003 לסגל המכון. לפני כשנה הועלתה לדרגת פרופסור חבר. פרופ' תשובה, עומדת בראש מעבדה ביו אי-אורגנית במכון לכימיה. כימיה ביו אי-אורגנית, היא מספרת, היא כימיה של תרכובות מבוססות מתכות שיש להן יישומים אפשריים בביולוגיה וברפואה.

אחד ממחקריה המרכזיים הוא הכנת תרכובות משופרות מבוססות טיטניום וחקר הגורמים השונים המשפיעים על הפעילות שלהן. היעד הוא תרופות אנטי-סרטניות יעילות יותר, כלומר, מעוטות תופעות לוואי וסלקטיביות בבחירת המטרה.

"אנחנו מתבססים על הידע של שתי תרכובות טיטניום בעלות פעילות אנטי-סרטנית יפה, ואולם תרכובות אלו סובלות מחוסר יציבות בסביבה מימית. אנחנו עובדים על תכנון מבוקר של תרכובות שתהיינה יציבות באופן מרבי לסביבות מימיות, וכן אנחנו מנסים לשפר את ההובלה שלהם למטרה התאית", מספרת פרופ' תשובה-גולדברג. היא מוסיפה ומציינת כי "לטיטניום פחות תופעות לוואי בגוף – הוא פחות רעיל ממתכות אחרות ולכן ידידותי לסביבה ביולוגית. השאיפה שלנו היא גם להרחיב את טווח הפעילות של התרכובות לכמה שיותר סוגים של תאים סרטניים. היום התרכובת המתכתית הנפוצה ביותר למלחמה בתאים הסרטניים היא תרכובת פלטינה, המתאימה לסוגי סרטן ספציפיים ביותר ותופעות הלוואי שלה שכיחות".

מחקר אחר שפרופ' תשובה-גולדברג מעורבת בו כולל הכנת מודלים מבוססי נחושת לאתרי קישור של חלבונים קושרי נחושת. "הנחושת הכרחית לגוף אך גם רעילה אם היא חופשית ולא מבוקרת, כלומר אינה קשורה לחלבון", היא מסבירה. עודף נחושת בגוף עלול לגרום למחלות, בעיקר נוירולוגיות (ניווניות), ובהן אלצהיימר. ככל שנבין טוב יותר את הקישור, נוכל לפתח מערכת שתתבסס על אותם נתונים, תקשור נחושת עודפת ותרחיק אותה מהמערכת, ובכך תמנע את הנזקים".

בשנת 2009 זכתה פרופ' תשובה-גולדברג במענק תחרותי מטעם האיחוד האירופי (ERC) לחוקרים מתחילים עצמאיים שבלטו בהישגיהם.

עידית בת 34 סיימה את תואר הדוקטור שלה באוניברסיטת תל אביב. היא נשואה לאריק גולדברג שעובד בנספחות המסחרית של שגרירות אוסטרליה ומנהל את עמותת 'אריאלה' לעידוד מצוינות בקרב עולי אתיופיה. הם גרים ברחובות, עיר הולדתה של עידית, והורים לשני בנים, אילון בן שלוש וניתאי בן שנה ורבע.

חזרה למהדורה המלאה

קו ברשת - ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים
עורכת אחראית: אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה   |   עורך ומפיק: אמיר בר-קול
בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים   |   טלפון: 02-5882812   |   פקס: 02-5880058
דוא"ל: amirbark@savion.huji.ac.il