מאת ליבי עוז

רובנו מקשרים את צמח הקנאביס עם סמים בלתי חוקיים שלהם שימושים מזיקים. ואולם, כבר בעת העתיקה הבינו כִתות דתיות שונות כי לצמח זה סגולות מיטיבות שהן מעבר להשפעה פסיכודלית, אך עד לפני כחמישים שנה לא ידעו המדענים מהו החומר הכימי האחראי לפעילות הקנאביס.

בשנות ה-60 בודד פרופ' רפאל (רפי) משולם מבית הספר לרוקחות בפקולטה לרפואה, לראשונה בעולם (בעבודה משותפת עם פרופ' יחיאל גאוני ממכון ויצמן), את הקנבינואידים הצמחיים, האחראים לסגולותיו הביולוגיות והרפואיות של הקנאביס, ואפיין את המבנה הכימי של קבוצת חומרים זו. החומר הפעיל ביותר מבין חומרים אלה, ה-THC, סונתז גם במעבדה. כמו כן סִנתז פרופ' משולם קנבינואידים בעלי פעילות מוגברת ובדק את תכונותיהם התרופתיות. נוסף על היותן בסיס לפיתוח תרופות, הנגזרות הסינתטיות משמשות גם כלי מחקרי חשוב באפיון מנגנון הפעולה של הקנבינואידים.

תפנית חשובה התחוללה בתחילת שנות ה-90 כאשר גילה פרופ' משולם מערכת של קנבינואידים הפועלת באופן טבעי בגופם של בני אדם ויונקים אחרים בלי צורך בחומרים הצמחיים. מערכת ביולוגית זו מכונה "המערכת האנדוקנבינואידית", והיא כוללת חומרים שגם אותם בודד ואפיין לראשונה פרופ' משולם. תגלית זו הובילה למחקרים במעבדות מובילות ברחבי העולם, למאות פרסומים בכתבי עת יוקרתיים ולפיתוח שימושים רפואיים.

השנה חוגג פרופ' משולם, המכונה בקרב עמיתיו "אבי חקר הקנבינואידים", יום הולדת שמונים. המכון ללימודים מתקדמים באוניברסיטה ציין את האירוע זה לא כבר בכינוס בין-לאומי בהשתתפות חוקרים רבים מהארץ ומרחבי העולם שמחקריהם מתבססים על תגליותיו ועבודותיו.

פרופ' משולם נולד ב-1930 בסופיה, בולגריה, למשפחה משכילה. אביו היה רופא וראש מחלקה בבית חולים ואמו הייתה אישה משכילה וחובבת תרבות. בפרוץ מלחמת העולם השנייה והחלת החוקים האנטישמיים ברחה המשפחה לכפר נידח בבלקן ונדדה בין כפרים. אביו נשלח למחנה ריכוז – ושרד, וב-1949 עלתה המשפחה לישראל. ב-1950 החל רפאל ללמוד כימיה באוניברסיטה העברית שהייתה באותם ימים בשלבי התארגנות לאחר הירידה מהר הצופים.
גם היום, כשחמישה עשורים של מחקר מאחוריו והוא חתום על שורה ארוכה של הישגים, מתייצב פרופ' משולם מדי בוקר במעבדתו במכון לחקר התרופה בבית הספר לרוקחות וממשיך להנחות תלמידי מחקר ולשקוד על מחקריו.
את המאמר המדעי הראשון על קנבינואידים פרסם לפני יותר מ-45 שנה כשחזר לישראל מפוסט-דוקטורט במכון רוקפלר בניו-יורק. כבר אז זיהה את הצורך לקשור בין שני עולמות ידע – הביולוגיה והכימיה – כדי להרחיב את היכולת להגיע להישגים מדעיים.
מאז ועד היום אושרו לפרופ' משולם פטנטים רבים באמצעות יישום, החברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית, אשר נרשמו ביותר מ-19 מדינות ברחבי העולם. בשנת 2000 זכה בפרס ישראל. בזכות תגליותיו ואישיותו המיוחדת מושך אליו פרופ' משולם אלפי מדענים ורופאים מכל העולם אשר עוסקים בהיבטים רבים של המחקר בקנבינואידים. יחד עם עמיתים מחו"ל הוא הקים את "החברה הבין-לאומית לחקר הקנבינואידים". קהיליית החוקרים הבין-לאומית מעניקה פרס על שמו, פרס משולם, לחוקרים בעלי הישגים יוצאי דופן בתחום.

מה הסיבה שבחרת במחקר?
"את ההתנסות הראשונה שלי במחקר עברתי דווקא בשירותי הצבאי. הוצבתי ביחידת מחקר שעבדה על כמה פרויקטים בעיקר בתחום חומרים קוטלי חרקים, ואז גמלה בלבי ההחלטה לדבוק במחקר".

מדוע דווקא קנאביס?
"קראתי מאמרים רבים עד שהגעתי למאמר שכתב חתן פרס נובל אלכסנדר טוד. נדהמתי לגלות שלמרות המחקר הנרחב שעשה טוד, עדיין לא בודד המרכיב הפעיל בצמח הקנאביס ולא הוגדר המבנה שלו".

היכן עומד המחקר כיום?
"מאז שנות ה-60 התפתח המחקר מאוד ואלפי עבודות התפרסמו בתחום זה. התפנית הגדולה התחוללה בראשית שנות התשעים כאשר גיליתי מערכת קנבינואידים הפועלת באופן טבעי בגופם של בני אדם ויונקים אחרים ללא צורך בחומרים הצמחיים. מערכת ביולוגית זו מכונה 'המערכת האנדוקנבינואידית' וכוללת חומרים שבודדתי ואפיינתי במעבדה. האנדוקנבינואידים העיקריים נקראים 'אננדמיד' ('אושר' בסנסקריט) ו-2AG. לחומרים אלה מגוון רחב של פעילויות ביולוגיות במערכת העצבים וכן בכלי הדם, במערכות העיכול, הרבייה והחיסון, בכבד ובשלד, ועל בסיסם פותחו שימושים רפואיים לשמירה על צפיפות העצם ולהקלה בתסמינים של כאב כרוני, סרטן, דלקת מפרקים, טראומה מוחית ומחלות אחרות".

אילו כיוונים עתידיים אתה צופה לחקר הקנבינואידים?
"אני חוקר עם עמיתים רבים בישראל ובחו"ל תחומים רפואיים מבטיחים. לא מכבר פרסמתי עם פרופ' איתי באב מהפקולטה לרפואת שיניים מאמר על אודות חומר חדש, המצוי בגוף, בעל מבנה כימי הקשור לאננדמיד ויש לו תפקיד בבניית העצם ובשמירת צפיפותה. החומר שהתגלה עשוי להוביל לפיתוח תרופות לאוסטאופורוזיס. עם פרופ' אסתי שהמי מבית הספר לרוקחות אני חוקר את ההשפעות המיטיבות של האנדוקנבינואידים על טראומות במוח. סביר שהמחקר הזה יוביל לפיתוחים רפואיים. עד היום לא נמצאו תרופות בעלות השפעה ניכרת על טראומות במוח.
"בפרויקטים אחרים שמתנהלים במעבדה שלי אנחנו חוקרים השפעות אנטי-סרטניות של קנבינואידים (עם ד"ר נטליה קוגן), השפעות אנטי-דלקתיות של מרכיבים בקנאביס שאין להם השפעה פסיכוטית (עם פרופ' רות גלילי) וכן שיטות להגנה על מערכות העצבים (עם עמיתים בחו"ל).
"במעבדות רבות בעולם עובדים על חקר האנדוקנבינואידים ויכולותיהם להשפיע על מחלות לב וכלי הדם, מחלות כבד, מחלות נוירולוגיות ופסיכיאטריות. מן המחקרים היום עולה שהאנדוקנבינואידים קשורים גם לרגשות ולכן אני מאמין שבעתיד הלא רחוק חוקרים יוכלו ללמוד רבות על הבסיס הכימי של הרגש".
 

חזרה למהדורה המלאה