קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים
כסלו תשע"א נובמבר 2010
האוניברסיטה העברית בירושלים  |  צור קשר  |  ארכיון
המדען שפיצח את סוד הקנאביס
חדשות
23 אלף סטודנטים התחילו את לימודיהם
מענקי מחקר מהאיחוד האירופי בסך 12 מיליון אירו לחוקרים צעירים מצטיינים
מרכז מלטון מכשיר מנהלי בתי ספר מרוסיה וממזרח אירופה
74 אחוזים מהסטודנטים מביעים שביעות רצון גבוהה מהלימודים באוניברסיטה
מתמטיקאי ממכון איינשטיין יישא את הרצאות הכבוד בכינוס האיגוד האמריקני
במחקר
נחשף תא תיאטרון מלכותי בהרודיון
חיידקים דבוקים אינם טובים
נמצאו חלקיקי ננו דמויי מגן דוד
יומן אירועים
פתיחה סטודנטיאלית לשנת הלימודים
פסטיבל בגן הבוטני
סטודנטים מצלמים
20 שנה לחידוש הקשרים בין ישראל לרוסיה
זווית אישית
ליפול על גן עדן - שיחה אישית עם יוסקה גוטליב
זרקור על יחידה
אוצרות של תרבות חומרית ורוחנית
סטודנטים
פרויקט הלביא - פרויקט סוציו-רפואי
העלאות
מינויים חדשים
זר ברכות
ספרים
לזכרם
 
עקבו אחרינו: YouTube twitter Facebook
נחשף תא תיאטרון מלכותי בהרודיון

תא התיאטרון שנחשף בהרודיון בידי פרופ' אהוד נצר

הכתבה מוקדשת לזכרו של פרופ' אהוד נצר, שהלך לעולמו ביום חמישי כ' בחשוון (28.10)
לאחר שנפל ונפצע בהרודיון


משלחת חפירות מטעם המכון לארכאולוגיה בראשות פרופ' אהוד נצר השלימה לא מכבר חשיפת תא מלכותי הממוקם בראש התיאטרון באתר ההרודיון. התיאטרון שנחשף שוכן בסמוך למאוזוליאום של הורדוס והוא משמש הוכחה נוספת לסגנון החיים הראוותני שהיה נפוץ בממלכת יהודה בתקופתו.

התיאטרון עצמו, שיכול להכיל עד 400 איש, נחשף לראשונה בשנים 2009-2008 על ידי פרופ' נצר בעבודה משותפת עם הארכאולוגים יעקב קלמן, רועי פורת ורחל צ'אצ'י. "מדובר בתיאטרון מלכותי קטן אך מפואר שנבנה כנראה בשנת 15 לפנה"ס, בסמוך לביקורו של מרקוס אגריפה, המשנה לקיסר הרומי, בממלכתו של הורדוס", הסביר פרופ' אהוד נצר, שחפר באתר משנת 1972.

בראש אזור מושבי התיאטרון נחשפו כמה חדרים שהמרכזי והגדול שבהם, הפונה לכיוון הבמה, שימש להערכת פרופ' נצר את המלך ואת ידידיו הקרובים ביותר. החדר, שזכה לכינוי 'התא המלכותי', מעוטר בציורי קיר שכמותם נחשפו בעבר גם ברומא ובשמפניה שבאיטליה, אך לא נראו כדוגמתם עד כה בישראל. על קירות התא המלכותי נחשפה קבוצת ציורי קיר ייחודיים, שצוירו כארבעה מטרים מעל הרצפה, ובהם דגמים של תמונות תלויות של חלונות עם מעין תריסים שמתקפלים בצדדים ומראות נוף ניבטים דרכם. המראות כוללים נוף כפרי, נוף נהר הנילוס, נוף ימי וכן דמויות של חיות ובני אדם, אשר נעדרו עד כה מכל עיטורי ארמונותיו המוכרים של הורדוס. מקצת הציורים נחשפו בשלמותם ואחרים נמצאו בחלקים על הרצפה ושוחזרו במעבדות מוזיאון ישראל.

החלונות המצוירים דומים לאלו שנמצאו ב'וילה אמפרילה' בפומפיי, המעוטרת במה שמכונה הסגנון הפומפיאני השלישי המוקדם, המתוארך לשנים שבין 15 ל-10 לפנה"ס, ומהם נשקפים מראות נוף של טבע.
הממצאים מהחפירות מצביעים על כך שחייו של התיאטרון היו קצרים ביותר, פחות מעשר שנים. כחלק ממפעל ענק של הקמת הר מלאכותי, במקום אשר נועד לשמש מצבה ומונומנט אדיר ממדים השולט על אתר קבורתו של הורדוס והנצפה למרחקים, פורק התיאטרון שניצב סמוך למאוזוליאום וכוסה בעפר. דווקא בזכות ההרס המכוון והכיסוי שרד יותר ממחציתו של התא המלכותי.
החפירות נעשו בתמיכת רשות הטבע והגנים, המועצה האזורית גוש עציון והחברה הממשלתית לתיירות ובסיוע המִנהל האזרחי ורשות העתיקות. מוזיאון ישראל, אשר עתיד להציג במהלך השנה הקרובה את ממצאי החפירות בהרודיון, מימן וביצע את שימור ציורי הקיר המופלאים שנחשפו בתא המלכותי, ואשר חלקם אף יוצגו בתערוכה המתוכננת. מטעם המוזיאון עסקו בפרויקט דוד ביגלאייזן, אנדריי ואינר, אנמרי ברטפלד, סילביה רוזנברג ודוד מבורך.



 

חזרה למהדורה המלאה

קו ברשת - ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים
עורכת אחראית: אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה   |   עורך ומפיק: אמיר בר-קול
בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים   |   טלפון: 02-5882812   |   פקס: 02-5880058
דוא"ל: amirbark@savion.huji.ac.il