קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים קו ברשת - עיתון האוניברסיטה העברית בירושלים
אב תשע"א-אוגוסט 2011
האוניברסיטה העברית בירושלים  |  צור קשר  |  ארכיון
מושב חבר הנאמנים תשע"א-2011
חדשות
בית ספר חדש ללימודים מתקדמים ייפתח במדעי הרוח
האוניברסיטה נבחרה להקים מרכז מצוינות במסגרת תכנית של משרד החינוך והמל"ג
נחנכה פינת הנצחה ללאה גולדברג במלאת 100 שנה להולדתה
האוניברסיטה בין 50 הטובות בעולם במנהל עסקים, כלכלה ומדעי המחשב
המחאה על מחיר גבינת הקוטג' היא נקודת מפנה בכלכלה הישראלית
במחקר
תצמיד מולקולרי חדש יפחית את יצירת הכולסטרול הרע
מחקר חדש: קל לנו יותר לכעוס מאשר לשמוח
האוניברסיטה והעולם
‏נחתם הסכם שיתוף פעולה מִנהלי עם אוניברסיטת היידלברג שבגרמניה
סטודנטים לרפואה יצאו לאתיופיה במסגרת הסכם לחילופי סטודנטים
יומן אירועים
מרכז מידע ספרייתי חדש בפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה
נחשפה מערה חדשה מתחת בנייני האומה
דואגים לבריאות הציבור בנפאל
אלופות מתמיד
זווית אישית
המטרה: קמפוסים ידידותיים לסטודנטיות
יחידה אחת
המהפכה השקטה - הספרייה הרועשת
בקהילת האוניברסיטה
שיתוף פעולה ייחודי של סטודנטים ושל אנשים בעלי מוגבלויות פיזיות בהפקת מחזה מוזיקלי
עובדים מצטיינים תשע"א
העלאות ומינויים
זר ברכות
מינויים חדשים
פרסים ומלגות
לזכרם
ספרים
 
עקבו אחרינו: YouTube twitter Facebook
מחקר חדש: קל לנו יותר לכעוס מאשר לשמוח

פרופסור אייל וינטר

הגישה הקלאסית בכלכלה קובעת כי רגשות יכולים להשפיע על קבלת החלטות משום שהם מסיטים אותנו מקבלת החלטות רציונלית בנושאים הקשורים להפקת רווח או שיפור באיכות החיים. במחקר חדש הצליחו חוקרים להוכיח כי קיים מודל אחר, ולפיו 'רגשות רציונליים' לא זו בלבד שאינם פוגעים בקבלת החלטות אלא הם גם עשויים לסייע לאינטרס הכלכלי של מקבל ההחלטה.

החוקרים בראשות פרופ' אייל וינטר מהמחלקה לכלכלה פרסמו את מחקרם בכתב העת SOCIAL NEUROSCIENCE. מהמחקר עולה כי אדם יכול לייצר רגש רציונלי כתוצאה מקבלת תמריץ. במחקר נעשה שימוש בתורת המשחקים לצורך הבנת היתרון האבולוציוני של רגשות חברתיים והוא נערך בשיתוף פרופ' מאיר משולם ממכון ויצמן, פרופ' גרשון בן-שחר מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטה ופרופ' יצחק אהרון מאוניברסיטת הרווארד והמרכז הבין-תחומי.

פרופ' אייל וינטר:
"ייתכן שכעס הרבה יותר יעיל ליצירת מחויבות ולכן ההתפתחות האבולוציונית של המוח נתנה עדיפות ליכולת שלנו לייצר רגש זה"


"רגשות פחד, עצב או שמחה הם רגשות אוטונומיים המשפיעים על תהליכי קבלת ההחלטות שלנו", מסביר פרופ' וינטר. "לעומת זאת רגשות כעס, אמפתיה או אמון הם רגשות חברתיים-אינטראקטיביים המשפיעים על ההחלטות שלנו בנוגע לעצמנו ועל ההחלטות של זולתנו, ובכך עשויים לסייע לנו. אנו חשים כעס או אמפתיה כלפי אדם מסוים, וכן יכולים לחוש פחד או שמחה כלפי מצב מסוים בלי קשר לבני אדם.

"באמצעות הרגשות החברתיים אנחנו יכולים ליצור מחויבות – זה אחד המושגים החשובים ביותר במדעי החברה ונעשה בו שימוש רב בהבנה של ההתנהגות האנושית. בבסיס המושג מונחת ההבנה שבמצב של עימות, אדם המשדר בצורה משכנעת ליריבו שהוא נכון להתעקש על התוצאה הרצויה לו גם במחיר של נזק עצמי, נמצא בעמדת יתרון. לדוגמה, שריפת גשר במהלך התקפה יוצרת מחויבות אמינה לאי-נסיגה. אנו יוצרים מחויבות אמינה באמצעות רגשות כדי לשפר את מצבנו האסטרטגי במגוון רחב של קונפליקטים יומיומיים. למשל, באמצעות כעס אנו מאותתים על נכונותנו לשרוף את הגשר מאחורינו. אילו היינו רציונליים לחלוטין לא היינו יכולים להרתיע את יריבנו ביעילות".

לצורך המחקר נעשה שימוש ב'משחק הדיקטטור' ('משחק הנדיבות'), שמשתתפים בו שני שחקנים: אחד השחקנים מקבל סכום כסף, שאותו הוא יכול לשמור לעצמו או למסור חלק ממנו לשחקן הנוסף. החוקרים ביקשו לבדוק את התגובה הרגשית של השחקן הפסיבי, ולשם כך חיברו אותו למכשיר מיוחד המודד את רמת הדריכות הרגשית. המדידה נעשית באמצעות אלקטרודות המחוברות לעור הנבדק ורושמות מדדים הקשורים לדופק ולמוליכות הגוף. סימן לסוג התגובה הרגשית של הנבדק (כעס, פחד, שמחה וכו') יתקבל משילוב בין הנתונים העולים מהמדידה ובין הנתונים העולים משאלונים תקפים המשמשים למבחנים פסיכולוגיים.

החוקרים בדקו שלוש קבוצות שכל אחת קיבלה הנחיות שונות: לקבוצה הראשונה נאמר כי תימדד רמת הכעס שלה עקב הצעות נמוכות שקיבלה מהשחקן שמחזיק בכסף. למשתתפים הובטח שככל שרמת הכעס שלהם תהיה גבוהה יותר כך יקבל כל אחד מהם תוספת תשלום גבוהה יותר, שתתווסף להצעה שכבר קיבלו מהשחקן. לחברי הקבוצה השנייה נאמר כי תימדד רמת השמחה שלהם מהצעות נדיבות של השחקן עם הכסף, וככל שמדד זה יהיה גבוה יותר תוענק להם תוספת תשלום גבוהה יותר. הטיפול בקבוצה השלישית היה נייטרלי וחבריה לא קיבלו הנחיות מיוחדות.

מהממצאים עולה כי כאשר הובטחה לנבדקים תמורה בעבור מצב רגשי של כעס מובהק עקב קבלת הצעות נמוכות הם הגיבו בעוצמה הגבוהה ביותר. הממצאים גם מראים שהיכולת לייצר שמחה עקב תמריץ נמוכה בהרבה מהיכולת לייצר כעס. ייתכן שההבדל נובע מהעובדה שהיכולת האנושית לייצר כעס באופן קוגניטיבי גבוהה יותר מהיכולת לייצר שמחה, שכן אף על פי שכעס הוא רגש הרבה פחות נעים הוא הרבה יותר יעיל ליצירת מחויבות. לכן, ככל הנראה, ניתנה בהתפתחות האבולוציונית של המוח עדיפות ליכולת שלנו לייצר רגש זה.


 

חזרה למהדורה המלאה

קו ברשת - ידיעון האוניברסיטה העברית בירושלים
עורכת אחראית: אורית סוליציאנו, דוברת האוניברסיטה   |   עורך ומפיק: אמיר בר-קול
בהוצאת המחלקה לדוברות, האוניברסיטה העברית בירושלים   |   טלפון: 02-5882812   |   פקס: 02-5880058
דוא"ל: amirbark@savion.huji.ac.il